איסורי עריות

שתי רשימות של איסורי עריות מצויות במגילות . האחת במגילת המקדש והשנייה במגילה . 4 Q 251 שתי הרשימות הללו מבוססות מבחינת תוכנן ולשונן על הרשימות המקראיות שבויקרא יח , ויקרא כ ודברים כז . נפתח את עיוננו בהיבטים הלשוניים והמבניים של שתי רשימות אלו ויחסן אל הרשימות המקראיות , ואחר כך נדון בכמה תוצאות הלכתיות הנובעות מן ההבדלים ביניהן . הנה הרשימה ממגילת המקדש סו , : 11–17 לוא יקח איש את אשת אביהו ולוא יגלה כנף אביהו לוא יקח איש את אשת אחיהו ולוא יגלה כנף אחיהו בן אביה או בן אמו כי נדה היא לוא יקח איש את אחותו בת אביהו או בת אמו תועבה היא לוא יקח איש את אחות אביהו או את אחות אמו כי זמה היא לוא יקח איש את בת אחיהו או את בת אחותו כי תועבה היא לוא יקח ההוראה הראשונה ברשימה היא ציטוט של דברים כג , א , שאיננו חלק מרשימה אלא הוראה בודדת . צודק אפוא גרשון ברין בקביעתו שפסוק זה הוא ששימש נקודת המוצא של המחבר 65 שם , עמ' . 158 66 ראו שכטר , ברית דמשק , 'עמ ; 68 גינזברג , ברית דמשק , עמ' ; 22–23 רגב , דם טומאה , עמ' ד . הפירוש הטוב ביותר לדעתי הוא של תלמידי יצחק פדר בעבודת הגמר שלו לתואר שני ( הלכות ט...  אל הספר