ע ] ם טהרת הקודש לבית' ( ב , . ( 67–68 הדובר עוסק במקומות מגורים ( המילה ' בית' מעידה על כך ) שבהם נשמרת ' טהרת קודש , ' כלומר טהרה בדרגה הראויה לכניסה למקדש או בדרגה הראויה למאכלים שיש בהם קדושה . מדובר אפוא בעיר ירושלים . נראה שהתלונה במגילה זו נוגעת לשבוע השני , שבו המצורע כבר רשאי להיכנס לאזורי המגורים . ההלכה הכוהנית התירה כפי הנראה את הכניסה לערי ישראל אולם ביקשה למנוע מן המצורע את הכניסה לירושלים בשבוע זה . על פי ההלכה הכוהנית עליו לחכות עד הערב שמש של היום השביעי , כלומר רק ביום השמיני מותרת הכניסה לעיר . מסקנה זו תואמת את השחזור שהוצע למגילת המקדש . מניסוח התלונה השנייה עולה בבירור שהיא עוסקת בכניסה למקדש : '] ואף בהיות להמה ט ] מאות נ [ גע ] אין להאכילם מהקו [ ד ] שים עד בוא השמש ביום השמיני' ( ב , . ( 71–72 הנה לנו עוד עדות שההלכה הכוהנית אוסרת כניסה של מצורעים למקדש בטרם הגיע היום התשיעי . גם דיני מצורע הותאמו למעגלי הקדושה שיצרה ההלכה הכוהנית מאבני בניין מקראיות . שתי תובנות עולות מן הדיון עד כה . האחת , ההלכה הכוהנית קשובה מאוד לחוקי קדושה וטומאה וטהרה שבמקרא . היא יוצרת ...
אל הספר