א. רחב הזונה מיריחו

סיפורה של רחב וחלקה בתיאור כיבוש יריחו מפורטים היטב ביהו' פרק ב . מהסיפור אנו למדים , כי לרחב הזונה היה בית משלה ( פס' א , ח , טו . ( כמו–כן , מהסיפור משתמע , כי היו לה הורים , אחים ואחיות בעיר ( פס' יב–יג . ( והחשוב מכל : מלך יריחו הכיר אותה , ואף נתן בה אמון . על כך למדים אנו מן העובדה שהמלך , אשר שלח את חייליו לתפוש את המרגלים הישראלים , האמין לדבריה ונהג על פיהם ( פס' . ( ד–ז סיפור רחב מתאר זונה שמעמדה הכלכלי מבוסס . אמנם , רחב מתוארת מנקודת מבט ישראלית אוהדת בשל חלקה המכריע בכיבוש יריחו , אך אין בכך כדי לגרוע מן העובדה האותנטית , שהזנות מתועדת כאן כמקצוע , שהחברה מקבלת אותו . בתי זונות היו בחברה הישראלית גם בתקופות אחרות , ועל כך יעידו דברי הביקורת של ירמיהו : " אי לזאת אסלח לך , בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים , ואשבע אותם וינאפו , ובית זונה יתגדדו" ( ה , ז . ( במילים אחרות : גם אם סיפורה של רחב הוא סיפור מגמתי , אין להתעלם מן העובדה שכותב הסיפור הזה מתאר את רחב באור חיובי . אם בכל מקרה מקצוע הזנות היה נתפס בהכרתה של אותה חברה כמקצוע מאוס ובזוי , כותבי הסיפור לא היו בוחרים בו כמקצוע...  אל הספר
מוסד ביאליק