11 לדעת הופנר , הגבריות במזרח הקדמון נמדדה על–פי שתי אמות מידה : תעוזתו של הגבר בשדה הקרב ויכולתו להוליד ילדים . לעומתו , נמדדה האישה על–פי פוריותה המינית , גידול הילדים ועבודת הבית . אם לזוג נשוי לא נולדו ילדים , ‘ האשמה' בכך תמיד הייתה האישה . היא תכונה " עקרה" ותיחשב לשולית בחברה . על אף ההכרה שיש גברים עקרים , לא נמצא בכתובים גבר שיכונה " עקר , " למעט עדות עקיפה אחת בספר דברים ז , יד : " לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך . " אולם ממקורות חוץ–מקראיים ניתן להסיק , כי אכן היו גברים כאלה , והם פנו בדרך כלל אל האלים והקריבו להם קורבנות , בתקווה שאלה יחזקו את אונם . דוגמה לכך הוא מביא מטקסט אוגריתי , המתמקד בשאלה , אם יצליח גיבור העלילה לקיים יחסים מיניים עם בת–זוגו . כדי לעזור לו , הם מספקים לו נערות , ומדריכים אותו בטקס פולחני מיוחד , האמור להמריץ את כוח הגברא שלו . בל נשכח , כי באותם ימים עוד 12 לא ידעו דבר על תהליך הביוץ והשלכותיו הביולוגיות . על המיניות בחברה העתיקה לומד הופנר מהמלבושים של שני המינים ומהאביזרים הנלווים אליהם . בין הסמלים הבולטים אצל הגבר מציין הופנר את החץ ואת הקשת , שהי...
אל הספר