ב. העיקרון החברתי–סטרוקטוראלי בקליטת המצורע שנרפא

ראינו לעיל ( עמ' 66 ואילך , ( כי בתהליך קליטתו של המצורע שנרפא , היה עליו לעבור שני שלבים , שהם מבחינה סטרוקטוראלית שני תחומים : המחנה ואוהל מועד . כניסתו של המצורע שנרפא לכל אחד מהם הותנתה בתהליכים פולחניים 50 שונים . קרי : ב'טקסי מעבר . ' לא בכדי הוא נדרש לעבור זאת , כי משעה שהכריז עליו הכהן " טמא , " חצה המצורע , שלא ברצונו , את הקווים המפרידים בין המחנה ( התחום הטהור ) לבין תחום ההפקר שמחוצה לו ( תחום ה'טומאה . ( ' בכך הוא מצא עצמו בקטגוריה שלישית , בין–תחומית : חריג ושולי . פולחני המעבר הללו שימשו 51 מעין ‘ מנהרה' מקשרת בין תחום הטומאה לתחום הטהרה . סוג הקורבנות ותוכן הטקסים תלויים היו באופיו ובסיווגו החברתי של התחום שאליו אמור מקריב הקורבן להיכנס . ( 1 ) טקסי הכניסה לתחום המחנה שובו של המצורע שנרפא אל המחנה היה מותנה , כאמור בסעיפים הקודמים , בשתי פעולות עיקריות : א ) פולחן שתי הציפורים ; ב ) ניקיון הגוף ( גילוח השיער , רחצת הגוף וכיבוס הבגד . ( א ) פולחן שתי הציפורים שני שלבים היו בטקס זה : שחיטת הציפור ושילוח הציפור לשדה . שחיטת הציפור בטקס זה שחטו את הציפור " על מים חיים" ( וי...  אל הספר
מוסד ביאליק