מחקרים אנתרופולוגיים מלמדים , כי קיימת נטייה אוניברסאלית לראות ב'אחר' 94 את הנחות והלא אמיתי , וב'אני' את העיקר . נטייה זו , לדברי סימון דה–בובואר , מפעמת בנפש האדם ובהכרתו משעת לידתו . דה–בובואר טוענת , כי שום קבוצה אינה יכולה להגדיר את עצמה כקבוצה , בלא להגדיר קבוצה אחרת לעומתה , וכי ייחודה של קבוצה כל שהיא בעיני עצמה נובעת , בראש ובראשונה , מדרך 90 אולי לכך מרמז גם הכתוב בדב' כו , יד : " לא אכלתי באני ממנו , ולא בערתי ממנו בטמא , ולא נתתי ממנו למת . " ראה גם י' זקוביץ , " החיים שאחרי החיים , " חיים מהות וערך ( ערכה : ל' מזור , ( ירושלים תשנ"א , עמ' . 178-196 שם הוא כותב על המשכיות הזרע כמהות החיים , על אמונה בחיים אחרי המוות ועל תפיסת הרצף כהמשך הקיום . 91 על הקשר בין אובדן שמו של אדם והשכחת זכרו , לבין העונש בעולם המוות , השווה : " מתים בל יחיו , רפאים בל יקמו , לכן פקדת ותשמידם , ותאבד כל זכר למו" ( יש' כו , יד (; " אויבי יאמרו רע לי , מתי ימות ואבד שמו " ? ( תה' מא , ו , ( ודומה להם הכתוב בשמ' יז , יד ; דב' ז , כד ; ט , יד ; יב , ג ; כה , יט ותה' ט , ו . ראה גם " בני–בלי–שם , " ל...
אל הספר