אני שואלת את עמית : " מתוך חמש שנות עבודתך הייתה איזו שנה שהרגשת טוב בעבודה " ? עמית : אני לא זוכרת שנה מסוימת . אבל לא זוכרת שהיו לי קשיים כל כך , אפילו בשנה הראשונה . אני זוכרת שאחרי חודשיים היה לי איזה קטע עם אימא אחת , שנורא הפחידה אותי ואיימה עליי בגלל איזה שטות שהייתה עם הבן שלה . וזהו , והמנהלת דווקא מאוד עזרה לי , ובזה זה נגמר … עמית תיארה קבלת גיבוי מהמנהלת הקודמת שלה , אבל אצל המנהל הנוכחי המצב שונה . היא תיארה את השוני בין שני המנהלים , כשההורים בבית הספר התערבו ואיימו על המורים : כן , היו מורות שאפילו באופן אישי חוו על בשרן כל מיני מכתבים שההורים שלחו לפיקוח , ועל דברים שלא ידענו את זה בבית ספר }…{ הרשו לעצמם , ולנו לא היה גב . המנהל לא בדיוק תפקד בקטע הזה , אז ההרגשה לא טובה . בסך הכול העבודה קשה , ואת מצפה שלפחות עם הקטעים האלה יהיה איזשהו שיתוף . עמית השוותה בין המנהלת הקודמת , שנתנה לה גיבוי בהתמודדות עם האם המקשה , לבין המנהל הנוכחי . המצב שתיארה עמית חמור שבעתיים , משום שאין זו אם אחת מול מורה אחת , אלא קבוצת הורים מול קבוצת מורים , והמנהל עמד מנגד ולא התערב . גם עמית...
אל הספר