מוטיב המסירות והאהבה חזר אצל כל המורות בעלות תחושת המסוגלות הגבוהה כשתיארו את בתיהן . לעתים קרובות דיברו המורות בנשימה אחת על המזון הרוחני ועל המזון הממשי החם שקיבלו בבית כשני המקורות החשובים ביותר בהווייתן כילדות . דמות האם נקשרה לרוב לדמות התומכת רגשית ומספקת מזון מוחשי , והאב נתפס כדמות המעניקה מזון רוחני . מספרת טובה : בבית היה טוב מבחינת חום , מבחינת אהבה }…{ מבחינה חומריתכלכלית לא היה הרבה , אבל הקטע החומרי הוא קטע קטן ביכולת ליהנות מהחיים , כי היה חום , אהבה , אוכל היה בשפע . ואלה מתארת : גדלתי בבית מאוד חם . אימא היא זאת שקיבלה אותנו לארוחה חמה , הקשיבה לבכי שלנו , ואבא היה זה שנתן את הרוח יותר . הסמכת המזון המוחשי למזון הרוחני משקפת את תפיסת המורה את בית ילדותה כמקום המספק את כל צרכיה , פיזיים ונפשיים כאחד . השימוש שעשו המורות בתיאוריהן במילים " אהבה" ו"חום" מצביע על תחושת המוגנות שנוצרה אצלן . המורות הדגישו את תחושת הביטחון שלהן , שיש להן על מי לסמוך , שההורים הם משענת יציבה שהן יוכלו להיתמך בה תמיד . תחושת התמיכה הזו מלווה אותן גם כיום בחייהן כנשים בוגרות . אלה ממשיכה : בבית...
אל הספר