נניח שמישהו יציע לנו מחר לקבל את תפקיד ראש עיריית תל-אביב . ונניח גם שמעולם לא מילאנו תפקיד כזה בעבר . ייתכן שיהיו בנו מי שישמחו על ההצעה וייגשו למשימה החדשה בביטחון מלא . אבל רובנו נתמלא חשש ולא נהיה בטוחים כלל אם נוכל לעמוד במשימה מורכבת כל כך , אם יש לנו היכולות הרבות הנדרשות למילוי כל המשימות הכרוכות בתפקיד הזה בהצלחה . יהיו מי שלמרות החששות יסכימו לקבל עליהם את התפקיד , ויהיו אחרים , מוכשרים לא פחות , שהפחד יגבר אצלם , חוסר האמונה ביכולתם ישתק אותם , והם ישיבו להצעה בסירוב מוחלט . מהי אותה תחושת מסוגלות שמבחינה בין אלו שיקבלו את התפקיד לבין אלו שיסרבו ? מהי אותה אמונה ביכולתנו שמאפשרת לנו להתמודד עם הפחד , לאטום את אוזנינו בפני ציוציו של העכברוש ? את תחושת המסוגלות העצמית של האדם הגדיר אלברט בנדורה , פסיכולוג שפיתח את תאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית והחוקר המרכזי בתחום זה , כמידת אמונתו של הפרט כי יש ביכולתו לארגן ולבצע התנהגויות הדרושות להשגת התוצאות הרצויות בעיניו . ( Bandura , 1997 : 3 ) המסוגלות היא אותו גורם קוגניטיבי מתווך המצוי באדם והמשפיע עליו לפעול כך או אחרת . היא שתש...
אל הספר