המודל מתייחס לגישות השונות להתבוננות בתוקפנות , על רקע ריבוי הגורמים החיצוניים והפנימיים המניעים אותה ( ראו פרק ( 1 והאתגרים האופייניים לטיפול באוכלוסייה זו . המודל מציג עקרונות ברורים לשילוב בין היבטים מערכתיים , משפחתיים , רגשיים , קוגניטיביים והתנהגותיים . הוא מוצג בתרשים הבא ומדגיש את תפקידי המטפל בשני ממדים : ( א ) מרחבי ההתערבות ( אליפסות (; ( ב ) מוקדי ההתערבות ( חצים . ( א . מרחבי ההתערבות המודל מציג שלושה מרחבים : המרחב הבין-אישי - מרחב העבודה העיקרי המתקיים על בסיס שבועי ומתייחס לקשר שבין המטפל והמטופל . אולם כדי לשפר את איכות הטיפול חשוב לפתוח שערים לשני מרחבים נוספים . במסגרת המרחב המערכתי , המטפל אמור ליצור קשר משמעותי עם המבוגרים שבחיי הילד - מחנכת והורים - כדי להרחיב את תחומי ההשפעה של הטיפול גם למציאות שמחוץ לחדר הטיפול . מלבד זאת , העבודה עם אוכלוסייה זו דורשת מן המטפל להתבונן באומץ בחוויותיו האישיות , אלה הנוגעות בסוגיית התוקפנות , ועל כן עליו לפנות מקום גם למרחב האישי . לפי מודל זה , עבודה בשלושת המרחבים בו-זמנית הנה חיונית ליעילות הטיפול . עם זאת , קיימת סכנה כי בכל...
אל הספר