ההתפתחות של מושגי זמן אצל ילדים מסתמכת על תהליכים שונים : זכירה של סדר פעולות ואירועים , תחושת " חיות" ( vividness ) של אירועים בעבר או של תכונה לקראת העתיד , יכולת למקם אירועים בהקשרים שנושאים אינפורמציה על זמן התרחשותם ( כגון : זה קרה " בבוקר" או " בקיץ , ( " וכן זכירה של סדרות מילוליות המונות זמן , ובהן ימי השבוע והחודשים . ( Friedman , 2005 ) התפיסה של סדר אירועים בזמן , שמהווה תשתית למושגי זמן , באה לידי ביטוי כבר בהתניה הקלסית , הקיימת בילודים . התניה קלסית מתבססת על תפיסה של סדר קבוע ופסק זמן קצר בין שני אירועים : הגירוי המותנה והגירוי הבלתי מותנה שמפעיל רפלקס . בסופה של ההתניה די בהופעתו של הגירוי המותנה , על מנת שהרפלקס יופעל . לדוגמה : כאשר מצלמים תינוקות ומשתמשים במבזק ( פלאש , ( האור הבוהק גורם לרפלקס של עצימת עיניים , כדי להגן על הרשתית . לאחר מספר מצומצם של צילומים , די בכך שמכוונים את המצלמה אל התינוקות כדי לגרום לעצימת עיניים . החל מגיל 3 חודשים לערך ילדים זוכרים מאורעות דומים , החוזרים בתדירות קבועה ובמבנה קבוע . זיכרונות אלה מתפתחים ל"תרחישים" . ( scripts" )" " תרחיש"...
אל הספר