חתולה מסכנת ( מסכנה ) רונה , בת 2 ; 6 מה בראש שלה ? אפשר להבחין , שרונה כבר יודעת שאם רוצים להגיד משהו על מילה ממין נקבה צריך להתאים לה עוד מילה ( תואר , במקרה זה ) מאותו מין , כמו למשל : “ מברשת גדולה , " “ ילד נהדר" ( במונחי הבלשנים זהו ‘ התאם במין ובמספר' הנדרש כדי ליצור צירופי מילים בעברית . ( כמו כן אפשר לראות שהיא כבר קלטה ש-םםת / םםת ( נותנת , אחרת , מטפחת ) היא צורה מקבילה במשמעותה ל-םה ( נחמדה , יפה . ( מה שרונה טרם יודעת ( לפעמים ) הוא מי מהמילים שהיא יוצרת שייכת לחלופה הראשונה ומי לחלופה השנייה . איך זה עובד ? יש ודאי מי שאומר לעצמו עכשיו : אז למה היא לא מקשיבה למבוגרים ומחקה אותם ? והתשובה היא שהיא כן מקשיבה וכן מחקה , אלא שהצרכים התקשורתיים שלה הם מגוונים ומשתנים כל הזמן ( כמו שלנו , ( והם לא תלויים במה ששמעה או לא שמעה מסביבתה . הילדה משתמשת בשפה כדי ללוות את פעולותיה - לתאר , לשאול , לדרוש , להביע - בהתאם למצב העניינים המתהווה . המצבים הם מיידיים , והם מדובבים אותה לתת להם מענה שפתי כאן ועכשיו ללא הרף , גם באמצעות מילים שטרם שמעה או טרם הפנימה מסביבתה הבוגרת . בדיוק לשם ...
אל הספר