ד. שלב האמפתיה הפעילה – ניתוח של פרשנויות והתייחסות אליהן

לחץ רגשי , ולכן רובן מוטות ושגויות . בשלב זה איש החינוך נדרש לבחון את הפרשנות מנקודת מבטו של החניך , ובשלב הבא - להציע לו פרשנויות יעילות יותר שיובילו אותו לניהול עצמי . להלן דוגמאות : החניך מתלונן שמעליבים אותו . שאלת מפתח : " למה לדעתך הם עושים זאת " ? הבנה פרשנית של מילים מפורשות : " אמרת שאתה חושב שיש מורים שמזלזלים בתלמידיהם . האם אתה מתכוון שהמורה למתמטיקה שייכת לקבוצה זו " ? הבנה של רגשות המתבקשת מתוכן הנאמר : " בוודאי הרגשת נהדר לקבל מחמאה מהמורה . " הבנה של מסרים בשפת הגוף : " אתה מפהק . האם אפשר להבין שאתה עייף או אולי משועמם " ? ניסיון להבין מה גרם לתלמיד להעלות לדיון נושא מסוים וכמה קשה היה לו : " אני מנסה להבין למה דווקא היום העלית את הבעיה של העלבונות שספגת מאביך כאשר היית ילד . " יצירת מטפורות והיקשים בין המסר של התלמיד לעולמות תוכן אחרים : " הבעיה שאת מציגה בקבוצה שלך מזכירה לי את מלכת הדבורים ואת הפועלות שלה . " חיבור של כמה תופעות בהווה לכדי שלם אחד : " נדמה לי שאפשר לקשר אצלך בין חרדת הבחינות ובין חוסר ההצלחה החברתית - אפשר ששניהם נובעים מהפחד שלך להיכשל . מה דעתך " ...  אל הספר
מכון מופ"ת