כאמור , תפיסותיו הלשוניות של רש"י הן בעיקרן עצמאיות , ואינן תלויות במנחם , בדונש או בחכמים אחרים בני זמנם . המחלוקות בינו ובין פרשנים אחרים בנושאים אלה מוליכות אף הן למסקנה שמדובר בגישה עצמאית ומקורית , שלא הכול קיבלוה . לכאן יש לצרף את בעיית המינוח בפירושיו . כפי שראינו , חסר בפירושו מינוח שיטתי ומסודר לציון הקטגוריות הלשוניות הנידונות . העדר מינוח שיטתי הוא מן המאפיינים של מפעל חלוצי , המגשש את דרכו בתוך מערכת מושגית שטרם הוגדרה כל צורכה . טבעם של דברים הוא שבשלב ראשון מופיעים הרעיונות ודרך החשיבה , ורק בשלב שני נוצרת מערכת מינוח , המקבעת את התפיסות האלה ונותנת להן ביטוי מסודר . רש"י נמצא ללא ספק בשלב הראשון , ושלב שני לא היה ( ככל הנראה ) למפעלו בתחום הלשוני ( ראה להלן סעיף . ( 7 . 6 . 1 רש"י היה היהודי הראשון באירופה הנוצרית שכתב פירוש מקיף למקרא , 112 ומעשהו זה היה בגדר חידוש גדול . לאמתו של דבר , כל מפעל הפרשנות של המקרא בצפון צרפת , שבא מכוחו של רש"י , היה מפעל חלוצי במלוא מובן 113 המילה . מפעל ראשוני אינו יכול להתבסס על מינוח ומושגים קיימים , והוא נזקק לפתח אותם בעצמו . החוקרים...
אל הספר