ראיה יפה למקומה של החשיבה הלשונית בעולמו של רש"י היא דיוניו על המימרה התלמודית " כי משמש בארבע לשונות . " כפי שראינו , מימרה זו הייתה מוכרת לחכמים במרכזים יהודיים שונים ואף נתפרשה בידיהם . מפרשי התלמוד פירשוה לפי מקומה ועניינה : פירוש מקומי , המבאר פרטים שונים במימרה ומוסיף לה פסוקי דוגמה ( כגון פירושו של רבנו חננאל , ( כדרך שמפרשים כל מימרה בתלמוד ( סעיף . ( 5 . 1 במפרשי התורה לא מצאנו יישום נרחב למימרה , וגם זו גישה אופיינית למימרה שאיננה תופסת מקום מרכזי בתלמוד . עיסוקו של רש"י במימרה חריג ביותר : הוא יישם אותה במקומות רבים בפירושו לתורה , הרחיב את הדיבור על אודותיה בפירושו לתלמוד , ואף ייחד לה תשובה ארוכה . עיקר עניינו של הדיון הוא לשלב את השימוש הדקדוקי– 76 ראה סעיף . 1 . 4 . 1 77 ן"רמב לבראשית כד , ז . 78 ראה ן"רמב לדברים לג , ח וכן לבמדבר יד , יג והדיון בסעיף . 1 . 3 . 1 79 ראה פירושיהם לשמות טו , א והדיון בסעיף . 3 . 2 80 הוויכוח הוא על הפסוק בדברים י , ב , ראה סעיף 2 . 2 ובהערה 22 שם . 81 ראה סעיף , 6 . 1 . 2 דוגמה . 7 82 ראה סעיף , 6 . 3 דוגמה . 38 המבני של המילה כי בכלל ( הפ...
אל הספר