ראיה נוספת שאכן עיון בלשני לפנינו , ולא רק פרשנות , היא ההקבלה שיש בין הנושאים הנידונים בהערות הפירוש האלה ובין הנושאים הנידונים בספרות הבלשנית המקצועית . ההקבלה היא בנושאי הדיון , ולעתים יש אפילו דמיון בניסוח . הערה בודדת על עניין לשוני אינה משקפת חשיבה בלשנית , ואין בה כדי להעיד על עומק העיסוק הלשוני . אך אם נמצא שנושאים רבים שנידונו בפירושו של רש"י לתורה נידונים גם בספרות הבלשנית , הרי זו ראיה חותכת שהערות הפירוש האלה משקפות חשיבה לשונית מעמיקה ושיטתית . בחרתי להשוות את הנושאים הנידונים אצל רש"י עם הנושאים הנידונים בשני ספרים המתארים את העברית החדשה מן ההיבט התחבירי . ספר אחד הוא ספרו של חיים רוזן , ' עברית טובה , ' שהוא מן הספרים היסודיים בחקר תחביר 5 העברית החדשה . בספר ארבעה פרקים . הפרק הראשון הוא פרק פולמוסי , שנועד לשכנע את הקורא כי העברית החדשה היא שכבת לשון בפני עצמה , 6 הנבדלת מן השכבות שקדמו לה . שלושת הפרקים האחרים מוקדשים לענייני תחביר : הפרק השני עוסק בחלוקת הלשון למרכיבים לשוניים , בחשיבותו של סדר המרכיבים ובצמידותם של מרכיבים זה לזה ; הפרק השלישי דן בתופעת ההצרכה בציר...
אל הספר