רש"י מזכיר בפירושו לתורה את הכלל " סרס המקרא ודרשהו . " מקורו של הכלל הזה בספרות חז"ל , אבל רש"י עשה בו שימוש חדש . כדי להבין את החידוש שבדבריו נבדוק תחילה את המושג במקורו . מונח זה מופיע כלשונו מספר פעמים במדרשי ההלכה התנאיים ובמדרשי האגדה . הנה אחד המקורות בספרות התנאית : " ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ( במדבר ט , ו . ( אם משה לא היה יודע , אהרן היה יודע ?! אלא סרס המקרא ודרשהו , דברי ר' יאשיה . אבא חנן אומר משום ר' אליעזר : בבית המדרש היו יושבים , ובאו ועמדו לפניהם . " 1 ] ספרי במדבר פיסקא סח [ שאלתו של מדרש ההלכה מבוססת על הנחה שסדר השמות בפסוק משקף את הסדר הכרונולוגי של הפעולה , כלומר שבראשונה קרבו אל משה ושאלו אותו , ואחר כך – אל אהרן . על פי הנחה זו המדרש תמה : מה טעם יש לשאול את אהרן אחרי ששאלו את משה ? והרי אהרן לא ידע מה שלא ידע משה ! המדרש מביא שתי תשובות . לפי התשובה השנייה , אין כאן סדר כרונולוגי : השואלים עמדו לפני משה ואהרן ושאלו את שניהם כאחד , והכתוב רק מציין את שמות הנשאלים . התשובה הראשונה , לעומת זאת , מודה להנחה שיש כאן 1 הציטוטלפיספריבמדברוספריזוטא , מהדור...
אל הספר