השימוש העיקרי של המילה אם הוא לפתוח פסוקית תנאי , וכן פסוקיות הדומות לפסוקיות תנאי , כגון פסוקיות זמן או ויתור . ממהותו של משפט התנאי – שיש יחס של תלות בין שתי הפסוקיות שבו , פסוקית הרישה ופסוקית הסיפה : הסיפה 57 מותנית בקיום הנאמר ברישה . ואולם , מבנה התנאי משמש גם במשפטים שאין 58 בהם תלות כזו , והם משפטי תנאי רק למראית עין . הבלשן הידוע אוטו יספרסן הציע לכנות משפטים אלה משפטי תנאי מדומה , ( conditionals-pseudo ) משום שהם נראים כמשפטי תנאי , אך באמת אינם משפטי תנאי . משפטים מסוג 59 זה זוהו גם בעברית , והספרות הבלשנית דנה בהבחנה בינם ובין משפטי תנאי אמתיים . יספרסן הראה שבאנגלית משמשים משפטים אלה למטרות רטוריות של הבלטה והדגשה . 55 לדיון ארוך בסתירות אלה ראה אבינרי , היכל , כרך ג , עמ' קלב . על סתירות בפירושו לתלמוד ראה גם פרנקל , תלמוד , עמ' , 284-298 וכן גרוסמן , רש"י , עמ' . 148-146 56 ראה מילון העברית המקראית , ערך אם . 57 ראה 'מ אשר–בן , עיונים בתחביר העברית החדשה , אוניברסיטת חיפה ג"תשל , 'עמ 102- ; 111 וכן 'ט בר , " התנאי מעמדו התחבירי וגבולותיו על פי העברית זמננו–בת , " מחקרים ...
אל הספר