היידוע הוא אחת הקטגוריות הדקדוקיות החשובות של הצירוף השמני . היידוע בעברית המקראית נדון בספרי הדקדוק , אך הפונקציות התחביריות שלו 16 לא הובררו כל צורכן . בדיון הבלשני המודרני מבחינים בין שני סוגים של יידוע : יידוע מאזכר ( אנפורי , ( המציין שם עצם שכבר הוזכר קודם לכן , ויידוע שאינו מאזכר , המתייחס לשם עצם שידוע מתוך הכרת העולם , מאימפליקציה וכדומה . ניגודו של היידוע הוא הסיתום . הערות אחדות של רש"י נוגעות לעניין היידוע . . 13 הרה נסו – להר נסו . כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטל לה ה"י בסופה . ויש חילוק בין הרה ובין ' ההרה , ' שה"י בסוף התיבה עומד במקום למ"ד שבראשה , אבל אינה עומדת במקום למ"ד ונקודת פתח תחתיה , והרי הרה כמו ' להר , ' או כמו ' אל הר , ' ואינו מפורש לאיזה הר , אלא כאשר מצא תחילה ; וכשהוא נותן ה"י בראשה לכתוב ' ההרה' או ' המדברה , ' פתרונו כמו ' אל ההר' או 18 כמו 'להר , ' ומשמע לאותו הר הידוע והמפורש בפרשה . ] בראשית יד , י [ . 14 בדרך – דרך המיומן , דרך הישר , באותו הדרך שהייתי צריך , לכך נקוד בדרך . כל בי"ת ולמ"ד וה"י המשמשים בראש התיבה ונקודים בפתח , מדברים בדבר הפשוט שנזכ...
אל הספר