כאמור בפתיחת הפרק , זמנים יחסיים מציינים את היחס שבין שתי נקודות זמן של שתי פעולות , בלי קשר לשאלה מתי התרחשו הפעולות הללו ביחס לזמן הדיבור . רש"י עמד בכמה מקומות על הבעת זמנים יחסיים בלשון המקרא . . 52 והאדם ידע – כבר קודם עניין שלמעלה , קודם שחטא ושנטרד מגן עדן , וכן ההריון והלידה . שאם כתב ' וידע אדם , ' נשמע שאחר שנטרד היו לו בנים . ] בראשית ד , א [ הפירוש הזה מבוסס על מדרש חז"ל , אך יש בו תוספת שאיננה במדרש האגדה . כך נאמר במקור במדרש בראשית רבה : " והאדם ידע וגו . ' ר' הונא ור' יעקב בשם ר' אבא : לא שימש ברייה קודם לאדם הראשון – ' אדם ידע' אין כתיב כאן , אלא והאדם ידע . הודיע דרך ארץ לכל , לידע מאי זו דרך שליווה נישלה , ידע מה עבדת ליה חוויה , אמר ר' אחא : 57 חיויה חוויך ואת חוויה דאדם . " ] בראשית רבה פרשה כב [ המדרש מדייק מן היידוע של המילה ' אדם' בפסוק הזה שיש כאן הדגשה מסוימת , שנועדה לומר כי הוא הראשון שעשה פעולה זו , המכונה בכתוב ידע . המדרש איננו עוסק בשאלת סדר הזמנים של הפעולות השונות המוזכרות ברצף הפסוקים : חטא האדם , גירושו , ההיריון והלידה . רש"י מוסיף למדרש הערה דקדוקי...
אל הספר