הערותיו הפרשניות של רש"י העוסקות בבנייני הפועל מוקדשות לערכיותו של הפועל , הן בבניינים האקטיביים הן בבניינים הפסיביים . רש"י מדגיש את משמעות הגרימה של בניין הפעיל , ומוסיף לעתים את המשלים המוצרך המתחייב מן המבנה המתאים למשמעות זו כאשר אין הוא מופיע בפסוקים עצמם ( למשל בפועל הוליד . ( הוא עוסק בהבעת הגרימה והחיזוק בבניין פיעל . תשומת לב מיוחדת ניתנת לבניין התפעל , ורש"י מבליט את אופיו כבניין החוזר של העברית . הבניין הזה אינו נפוץ בעברית המקראית , והערותיו של רש"י עליו 47 מרובות יחסית לתפוצתו . הוא טורח להסביר את תופעת הרפלקסיביות " ) מסב 47 לפי א' פרהיי , היקרויות הפועל בבניין התפעל הן אחוז אחד מכלל הפועל המקראי , ואילו הדיבור אליו , ( " ומסתייע בצורות לועזיות שיש בהן הבעה רפלקסיבית ברורה על מנת להסביר לקורא את התופעה . גם הבניינים הסבילים זוכים לעיון ולדיון . ההבחנה העיקרית שקבע רש"י בתחום זה היא בין סביל פעולתי , העומד כנגד פעולה מכוונת של הפועל , ( agent ) ובין סביל לא–פעולתי , המציין תהליך או מצב . רש"י מציג את הניגוד הזה בין צורות סביל בבניין הופעל ובין צורת הסביל שאנו מכנים אותה ב...
אל הספר