הבניין הוא מושג בלשני המציין תבנית לשונית – פעל , נפעל , התפעל 1 וכו ; ' כל פועל הוא שילוב בין שורש מסוים ובין התבנית של הבניין . מערכת הבניינים בעברית כוללת כמה בניינים עיקריים , שהם השכיחים במקרא , ולצדם בניינים נדירים , שמספר הפעלים הנמצאים מהם במקרא מועט ביותר . העיסוק הלשוני בבניינים הוא גם במישור המורפולוגי , גם במישור הסמנטי וגם במישור התחבירי . במישור המורפולוגי יש לכל בניין המאפיינים הייחודיים לו , אשר מבדילים בינו ובין הבניינים האחרים . מאפיינים אלה הם בתחומי ההגייה והתצורה , ועיקר הדיון בספרי הדקדוק של העברית בנושא הבניינים הוא בחלק המוקדש 2 למורפולוגיה . במיוחד מרובים הפרטים בדיון בשורשים מן הגזרות העלולות , אשר בהם יש שינויים גדולים בהגייה ובתצורה בכל בניין , והעיסוק בהם תופס חלק מרכזי בתיאור המורפולוגי של העברית . במישור הסמנטי מקובל לדבר על יחסי משמעות בין הבניינים השונים , בעיקר יחסי המשמעות של פעיל–סביל ושל פעולה רגילה לעומת גרימה . כן מקובל לייחס לבניין פיעל את המשמעות של הבעת פעולה מחוזקת . שילוב
אל הספר