מי שטורח להוסיף את המשלימים המוצרכים במשפט , ישים לב גם לצירופים שעשויים להיחשב משלימי הפועל אך אינם כאלה . להלן נביא כמה דוגמות לדרך זו בפירוש רש"י לתורה . . 34 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה – לעדה והוציאה להם מן האנשים הצבאים . ] במדבר לא , מב [ אפשר לפרש כי הצירוף מן האנשים הצבאים הוא המשלים של הפועל חצה . רש"י רוצה למנוע קריאה כזו , ולכן הוא מוסיף פועל אחר – הוציא – ומייחס אליו את הצירוף הזה , וממילא עליו לתת גם לפועל חצה משלים משל עצמו . המבנה של הפועל חצה במקרא הוא כמעט תמיד דו–מקומי – צש 1 חצה את צש 2 ( כך תשע פעמים ) – ובמקום אחד המשלים מובן מתוך ההקשר ( ישעיהו ל , כח . ( רק בפסוק שבדוגמה 34 יש חוסר בהירות במבנה התחבירי , ורש"י מנתק את הצירוף מן האנשים הצבאים מן הפועל חצה . 33 הרא ) "ם שם ) דן בהרחבה בבעיה זו . 34 הפסוקים האחרים שהמשלים המוצרך חסר בהם הם מל"ב טז , יד , ששם רש"י משחזר את המשלים מן ההקשר ; שמות יד , י , שגם בו דן רש ) "י ראה להלן סעיף (; 2 . 3 ובראשית יב , יא , ושם אין הוא מעיר דבר . . 35 ( ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף ) להורת לפניו – כתרגומו : לפנות לו מקום ולהור...
אל הספר