סוגיית ההצרכה היא סוגיה תחבירית מובהקת , אשר נדונה הרבה במחקר המודרני , ובכלל זה במחקר העברית . המושג הצרכה מובנו שהפועל ' צריך' את המשלים ואיננו יכול לבוא בלעדיו במשפט השלם : " משלים של פועל נתפס 2 מוצרך כאשר ' אי אפשר לפועל בלעדיו . "' אם המשלים המוצרך חסר במשפט , אפשר להשלים אותו מן ההקשר , אבל " אי אפשר לפתוח שיחה במשפט 3 שמשובץ בו הפועל והמשלים הזה נעדר ממנו . " מילת היחס הבאה בראש המשלים המוצרך קשורה לפועל באופן מהותי , ומהווה יחידת משמעות אחת 4 עמו . שינוי מילת היחס המוצרכת יוצר יחידת משמעות חדשה , והעדר המשלים המוצרך או שינויו משפיעים על ההתנהגות התחבירית של הפועל . לכן כאשר מעיינים בפעלים ובמשמעותם , יש למיין אותם לפי מילות היחס הבאות אתם ולפי הערכיות התחבירית שלהם . '" ערכיות תחבירית' היא מספר היסודות השמניים החוברים לפועל במסגרתו החיונית , " ונכללים בה גם הצירוף השמני ( צש ) שהוא הנושא וכן המשלימים המוצרכים של הפועל . מקובל לבטא את הערכיות התחבירית על ידי ספירת הצירופים השמניים הבאים בתבנית התחבירית – צש , 1 צש , 2 צש – 3 וכך 1 ראה רוזן , עברית , פרק שלישי . התיאור התחבירי א...
אל הספר