בפירוש רש"י לתורה משובצות פה ושם מילים בצרפתית , המכונות לעזים . מספרן הכולל אינו גדול במיוחד , אך אי אפשר להתעלם מהן , והן נמצאות גם בהערות הפירוש העוסקות בענייני לשון . לעזים אלה מעוררים סבך של שאלות 33 ומצריכים בירור מכמה כיוונים . כיוון אחד של בירור הוא זיהוי המילים בצרפתית העתיקה , השוואתן למה שידוע עליהן ממקורות אחרים ובדיקה אם הלעזים מאפיינים להג מיוחד של 34 היהודים באותה תקופה . נושא זה נחקר לראשונה בידי ארסן דרמשטטר , ובדורנו הרבה לעסוק בו מנחם בנית במחקריו החשובים על הגלוסרים ועל 35 רש"י . כיוון שני הוא בדיקת השאלה אם הלעזים האלה הם דוגמה מייצגת של תרגום למקרא ששימש את יהודי צרפת באותה עת . את השאלה הזאת העלה 37 36 דוד בלונדהיים והשיב עליה בחיוב , ואף בנית הלך בעקבותיו בעניין זה . לעומתם , יש המסתייגים מן הקביעה כי היה ליהודים באותה תקופה תרגום שלם ושיטתי של המקרא , וסבורים שמה שיש בידינו הוא לכל היותר תרגומים 38 נקודתיים למילים מסוימות . לכיווני המחקר האלה אין זיקה לחקר הגישה הדקדוקית של רש"י , ואין מקומם כאן . אבל יש כיוון מחקר נוסף , והוא השאלה לשם מה הביא רש"י את הלעזים ....
אל הספר