כדי שנוכל לקבוע האמנם היה רש"י בלשן , עלינו לברר לעצמנו מה בין פרשנות לבלשנות ומהם סימני ההיכר של עיסוק בלשני בתוך פירוש לטקסט . תחומי העניין הבלשני הם תורת ההגה , תורת הצורות , התחביר והעיסוק המילוני והסמנטי . הדיון בלשון ובתחומיה עתיק ביותר , אך מקובל לומר שהבלשנות כמדע התפתחה רק במאה התשע–עשרה , והדבר קשור במפעלו של פרדינן דה– 4 סוסיר . הבלשנות המודרנית מתייחדת בהצבת חקר הלשון במוקד התעניינותה כנושא העומד ברשות עצמו , ולא ככלי עזר לשירות דבר מה אחר , כגון הבנה של טקסטים . הבלשנות המודרנית עוסקת הרבה במבנים הלשוניים וביחסים ביניהם , והדיון התחבירי תופס מקום מרכזי באסכולות הבלשניות החדשות שצמחו במרוצת המאה העשרים ( כגון הגישה הגנרטיבית מיסודו של נועם חומסקי . ( כאשר עוסקים בפרשן של המקרא , עיון בשאלת תפיסתו הבלשנית משמעו ניסיון למצוא בפירושו תפיסות ודרכי חשיבה בנושאים שהבלשנות עוסקת בהם . עצם העיסוק השיטתי בנושאים אלו מעיד על חשיבה בלשנית , גם אם התפיסות המובעות בו אינן זהות עם התפיסות המקובלות היום . הלוז של עבודה מעין זו הוא להבחין בין דיון פרשני ובין דיון בלשני . הפרשן מתעניין בתוכ...
אל הספר