גם בחלוף חצי מאה מן המהפכה הצרפתית טרם באו על פתרונן מספר שאלות יסודיות בעניין התאמת הדת היהודית לאזרחות . השאלה אם קיום המצוות מעכב את מילוי החובות האזרחיות אמנם כבר לא נשאלה , אך עתה התגלגל הדיון למגרש היהודי הפנימי . הוא התמקד בשאלה כמה מן מורשת היהדות המסורתית ראוי לשמר בעידן שבו גדרות חברתיות ותרבותיות הולכות ומתמםמםות . בצפון מזרח צרפת , כמו גם במקומות אחרים , נסבו החיים היהודיים סביב לוח השנה יהודי , ההיסטוריה היהודית , התרבות הדתית וחזון הגאולה המשיחי . האם יכולים אזרחים להמשיך להתחייב במצפון שלו לאתוס הבדלנות החברתית , הייחודיות התרבותית והעליונות הדתית שאפיינו את היהדות מאז ראשיתה המקראית ? האין מעמד האזרחות החדש מחייב כעת שינויים משמעותיים בדרך שבה מתייחסים היהודים לעולם שסביבם ובמיוחד לשכניהם הלא יהודים ? ואם אכן ייכונו שינויים שכאלה , האם עדיין יהיו ניכרים תוכנה ומטרותיה הרוחניים של היהדות ? השאלות לא היו חדשות כלל ועיקר . כפי שניסח זאת וולטר , השאלה הייתה האם היהודים מוכנים למזג את זהותם בזהות האנושות או האם סמלי העבר היהודי - אלה שאולרי טרקם כינה 'הסמלים הבדלניים ' les t...
אל הספר