2. החקיקה הקונסיסטוריאלית

למן שנות העשרים ואילך נשמעו דרישות מפורטות לתיקונים בדת . הובעו תביעות לרפורמה קיצונית , דוגמת תביעותיו של אולרי טרקם , והיו ששאפו לתיקונים מתונים יותר דוגמת הרפורמה הקדומה בגרמניה . במערכת הקונםיםטוריאלית בפרים ובערים גדולות אחרות היו אלה שביקשו להפעיל את תהליך המודרניזציה בתחום הדת . אף על פי שהמודרניזציה הדתית מעולם לא הייתה תכתיב ספציפי בחקיקת היסוד המקורית של הקונםיםטוריה היהודית , בסופו של דבר הפכה לחלק מתחומי האחריות הקונ סיסטוריאליים והתבררה כנושא המעורר ויכוח ציבורי עז . הוויכוח על תפקיד הקונםיסטוריה בעניינים דתיים עמד במוקד הדיון הציבורי בשנים . 1839-1844 ב 1839 24 ראו : Archives Israelites , 2 ( 1841 ) , pp . 383-385 ; S . Munk , Palestine : Description . quehigeograp , quehistori et queiarcheolog , p . 99 ראוי להצביע על הדמיון הרב בין ניסיונו של מונק להגדיר תפקיד מיוחד לטקסים דתיים לבין זה של משה מנדלםון . 25 ראו : . Archives Israelites , 1 ( 1840 ) , pp . 329-328 יש להעיר שיחסו של הרב שלמה אולמן לחקר היהדות המודרני היה חיובי . הוא טען שתלמידי בית המדרש היו יכולים להרוויח...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי