ייחודיותה של יהדות צרפת מתבטאת בראש ובראשונה בזכויות האזרח שהשיגה ללא מאבק ממושך , ושנית בלגיטימיות שהוענקה לה במהלך השנים במקביל לדתות הקתולית והפרוטסטנטית . כתוצאה מכך לא הרגישה ההנהגה היהודית צורך להוכיח את נכונותה לעבור טרנספורמציה דתית . בצרפת , בשונה מבגרמניה , לכאורה לא היה רעיון הרפורמה הדתית חלק מהשיח הציבורי על האמנציפציה , כך שרעיונותיה של הרפורמה לא לבשו צורה של תנועה ממוסדת . זאת ועוד , הלגיטימציה הדתית הדגישה במיוחד את האופן שבו הציגה היהדות את עצמה בזירה הציבורית , בזמן שענייניה הפנימיים יותר , כגון אלה השייכים לבית הכנסת , הורדו למעמד משני . מזה עולה שלא הייתה למדינה התנגדות לאופייה הריטואלי של היהדות הנורמטיבית . ראיה -.לדבר נושא הרפורמה הדתית לא הובא כלל בפני הסנהדרין הנפוליאונית בשנים . 1806-1807 יתרה על כך , המדינה העניקה למערכת הקונםיסטוריאלית סמכות מלאה להפעיל טרנספורמציה בדת , אך לא גילתה בנושא אלא עניין מזערי . ו אולם למעשה היה הדיון סביב הרפורמה הדתית מרכיב מרכזי בהתהוותה של תודעה יהודית צרפתית בעידן המהפכה , כפי שנראה להלן . ניכרת נטייה ברורה בחקר תולדות האורת...
אל הספר