עד לאמצע שנות העשרים של המאה התשע עשרה כמעט ולא היו סימנים לקרע אידאולוגי כלשהו בין שוחרי המסורת לבין החוקרים המודרנים . ואולם , במהלך העשור הבא , משהבשילה תנועת חכמת ישראל המודרנית בצרפת והחלה להיאבק על זהותה , התעצמה השאלה כיצד בדיוק יש להבין את המורשת המנדלסונית , והפכה לנושא השנוי במחלוקת קשה בצרפת . זהו קו השבר בין הלמדנות כתופעה של ההשכלה לבין תחילת ' חכמת ישראל . ' את חקר היהדות המודרני , ששיקף את הסביבה החברתית , הפוליטית והאינטלקטואלית של צרפת באמצע המאה התשע עשרה , הניעו הן שיקולים אידאולוגיים הן גישה חדשה , ביקורתית , לכתבים המקודשים . בכדי להבין כיצד התפתחו היסודות האינטלקטואליים והאידאולוגיים של חכמת ישראל המודרנית , עלינו להבהיר קודם כל אילו מבנים חברתיים אפשרו התפתחות זאת . ביטוייו המגוונים של חקר כתביה המקודשים של היהדות מעידים על מאמציהם הנמשכים של אינטלקטואלים יהודים בצרפת להתמודד עם השלכות האמנציפציה . אמנם אין להכחיש כי חקר היהדות המודרני בצרפת ובגרמניה מתאפיין בקווים משותפים רבים ; ברור גם שתנועת 'חכמת ישראל' הגרמנית השפיעה השפעה ניכרת על חוג קטן של מלומדים בפריס ו...
אל הספר