גישה ביקורתית ליהדות המסורתית נרמזת עוד קודם פרסום מחקריה הראשונים של ' חכמת ישראל' במאה התשע עשרה . ברם הסטייה מן המסורת היהודית - מן המתודות ומהנחות היסוד שלה - הייתה לרוב אטית וקשה לאבחון . במשך מאות בשנים - למרות תנודותיה של יהדות אשכנז בין זרמים רציונליסטיים ואנטי רציונליסטיים , בין פתיחות להשפעות חיצוניות לנטייה להסתגרות - נשענה מרבית הלמדנות המסורתית על יסוד מוצק של בחינה רציונלית וטיעונים ביקורתיים . בכתביו של ר ' שלמה לוריא ( המהרש"ל ) מן המאה השש עשרה בפולין ניתן למשל לחוש בביקורת נוקבת על ראו : I . Schorsch , 'The Emergence of Historical Consciousness in Modern Judaism ' , pp . 420-419 הטקסט התלמודי , ובכתביו של ר ' יאיר חיים בכרך מן המאה השבע עשרה יש ראיות ברורות לגישה שכלתנית להלכה ולמנהג . אחרים , כגון הרמ " א , ר ' מרדכי יפה ור ' יום טוב ליפמן הלר , הציגו אוריינטציה חיובית כלפי הפילוסופיה , שהרמ " א אף כינה בכתביו "מורשת אבותינו . " אף אם המסורת השכלתנית לא הייתה רציפה , הרי שלכל הפחות יש די ראיות לכך שבשלהי המאה השמונה עשרה היה בסיס רחב מאוד לרוח הביקורתית החדשה שנשבה ...
אל הספר