כפי שראינו לעיל , בחברה המסורתית מילא הפולחן תפקיד חשוב כאקט המאפשר התמודדות אישית עם מגוון האתגרים השונים העומדים מול בני האדם , ובעיקר עם חוסר הוודאות שבחיים . בנוסף לכך , בידי היהודים היה הפולחן גם אמצעי להתייחם באופן קולקטיבי לשורשיהם ההיסטוריים ולהגדיר את יחסם לתרבות ולחברה שסבבו אותם . ומכיוון שהפולחן הוא בית קיבול לזיכרונות ולערכים המיוחדים לקהילה ולאזור , הפך קיום המצוות למקור של גאווה ווהות קהילתיות במשך דורות . בעת החדשה , בזמן תזוזה גדולה של האוכלוסייה היהודית , שנבעה מגירושים , מהגירות ומהקמת קהילות חדשות , הושם דגש חזק ומחודש על הקפדנות בקיום המצוות והמנהגים , לא משום דבקות דתית בלבד אלא מתוך רצון להביע נאמנות למסורות תרבותיות שמקורן בארצות מוצא ובדורות קודמים . אין אפוא פלא בכך שלעתים קרובות היו פרטי הפולחן בתרבות המקומית שנויים במחלוקת , מה גם שלמן המאה השש עשרה , עם המצאת הדפוס , נתרבו ויכוחים על מהימנותם של מנהגים בשל הספק שהוטל במסורות טקסטואליות . במהלך המשטר הישן היה לפולחן תפקיד מכריע בעיצוב הזהות היהודית . ניתן לראות את ההיסטוריה התרבותית של היהודים באלזס לורן במא...
אל הספר