פרק ראשון אוטונומיה והנהגת הציבור תחת 'המשטר הישן'

קיומן של תאוריות רבות בנוגע לתחילת העת החדשה מעיד על מגוון רחב של דרכים ושיטות לחקר ההיסטוריה כמו גם על חילוקי דעות עמוקים לגבי עצם מהותה של המודרנה . לנוכח מכלול התנאים הפוליטיים , התרבותיים , החברתיים והכלכליים שהשפיעו על חיי היהודים באירופה , אין זה פלא שהיסטוריונים חלוקים בדעותיהם בנוגע לסוגי המקורות והנתונים שהם רואים כאמינים ובנוגע לדגמי הפרשנות המשמשים אותם . בעיני היסטוריונים המייחסים חשיבות יתרה לפן התרבותי , זרעי המודרנה - ההומניזם , הרציונליזם או דעיכת ההגמוניה הרבנית - נבטו במאה השש עשרה והשבע עשרה . חוקרים אחרים , שבעבורם מודגש תפקידם המכריע של כוחות חברתיים ופוליטיים , מציינים את שיקולי טובת המדינה n ncrrt d ' etat ) את המרקנטיליזם ואת המהפכה הצרפתית כגורמים שסללו את הדרך לתמורות מרחיקות לכת במאה התשע עשרה . למרות חילוקי הדעות הללו על יסודותיו של תהליך המודרניזציה קיימת הסכמה רחבה בספרות המחקר כי עד לשלהי המאה השמונה עשרה המשיכו מאפייני החיים העיקריים של ימי הביניים - גטאות סגורים , מגבלות חמורות במישור המשפטי ובזכות המגורים ועליונותה של ההלכה והמסורת היהודית - לעמוד איתן...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי