משך שנות דור התמקד הדיון הציבורי בישראל בשאלה אחת : ^ « עתידם של השטחים שעליהם שלטת המדינה מאז מלחמת ששת הימים . העיסוק הנרחב בשאלה זו כפה על הציבוריות הישראלית דירוג פוליטי חד ממדי , שבו המובן של ימין ושמאל מוגדר ביחס לשאלה האחת הזאת - ואנשי הציבור , המפלגות , וגם האזרחים מן השורה למדו לקטלג את עצמם על פי עמדותיהם בעניין זה . אך חיי הציבור ברוב המדינות הדמוקרטיות שונים בתכלית מן המצב בארץ . בארצות הברית ובאנגליה , צרפת וגרמניה , הוויכוחים המאפיינים את השיח הציבורי משתרעים על פני קשת רחבה של נושאים , בנוסף למדיניות החוץ - מן היחסים בין הדת למדינה , דרך תפישות בענייני חוקה , שיטות למאבק בפשע ומדיניות חינוך ובריאות , ועד למדיניות פיסקלית ומיסוי . בישראל כל הנושאים האלה , שהם לחם חוקה של הדמוקרטיה המודרנית , נראו עד לא מזמן כנושאים "משניים , " שהציבור יוכל להתפנות אליהם רק בבוא השלום . אולם , בשנים שאחרי חתימת הסכם אוסלו ב , 1993 חלה התפתחות חשובה . למרות שפתרון הסכסוך הישראלי ערבי הוא עדיין חזון לעתיד , התחיל הדיון הציבורי לגלות עניין חסר תקדים בסוגיות שנדחקו לשוליים במשך שלושים שנה ויו...
אל הספר