ההתפתחות הגדולה באזור רחביה במחצית הראשונה של שנות השלושים : השלמת הבנייה של שכונת רחביה א , הקמתה ובנייתה של שכונת רחביה ב , הקמת מעונות עובדים א ומעונות עובדים ב ובניית שכונת אהרון ( רחוב הר , ( ן " הביאה גם לידי התרחבות השטח הבנוי סביב רחביה , הן באמצעות המשך פעילותה של חברת הכשרת הישוב הן באמצעות יזמות פרטיות של יחידים שהצטרפו לבנייה בקרבת השכונה . המכירות המוגברות של מגרשים ברחביה ב שיפרו את מצבה הכספי של חברת הכשרת הישוב ואפשרו לה לרכוש שטחים נוספים באזור . כך נרכשו שטחים נוספים באזור רחוב עזה ומדרום לו . נוסף על אזור שכונת מעונות עובדים ב , תוכנן כאן גם השטח שנקרא אחר כך אזור רחביה ג . שטח זה היה בין הרחובות ארלוזורוב , ברטנורא , רד " ק וז ' בוטינסקי של היום ונודע בתחילה בשם : " נחלת מקריי . " השטח היה בבעלותו של הסוחר והקבלן הנוצרי קונסטנטין סלאמה היו בו כ 80 מגרשים בגודל של כ 1 . 1–5 דונם כל אחד , ושטח כולל של כ 75 דונם . את האזור בעיקרו תכנן המהנדס היהודי דנון על פי תכנונו של האדריכל פרס . תכנית השטח אושרה כבר בסוף שנות העשרים והקרקעות נמכרו לכל דורש בלי הבדל דת ולאום . הב...
אל הספר