שכונות המערב היהודיות של ירושלים בתקופת המנדט הסתדרו כולן לאורך הציר מהכניסה לעיר לכפר הערבי הגדול עין כרם . דומה כי לא החשיבות של דרך זו היא שהייתה הגורם העיקרי להקמתן של השכונות , אלא שטחי קרקע שהוצעו לקנייה במחירים זולים יחסית , ואפשרו תכנון והקמה של שכונות גנים יהודיות לכאלה שאמצעיהם הכספיים היו מוגבלים . השכונות היהודיות שנבנו כאן היו שונות במהותן זו מזו . את בית הכרם הקימה האינטליגנציה הציונית , החילונית ברובה , בעלת הנטייה לתנועת הפועלים שבעיר . ואילו היזמה להקמת בית וגן וקרית משה באה דווקא מהאינטליגנציה הדתית בעיר . בקרב מתיישבי בית וגן הראשונים בלט המוצא הספרדי , ורק לאחר מכן באו עולים מפולין וממרכז אירופה . כן הוקמו בבית וגן גם מפעלי תעשייה . קרית משה המשיכה לשמור על אופי של חברה דתית משכילה ירושלמית ודחתה כל אפשרות של פיתוח תעשייתי . גבעת שאול , שראשיתה עוד בשלהי השלטון העות ' מאני , הוקמה בתחילה בידי בני עדות המזרח ומשפחות מהיישוב הישן . יסודות אלה המשיכו לקבוע את אופייה גם בתקופת המנדט והיא התחילה לשאת אופי של שכונה חרדית בחלקה , שיש בה פנייה הולכת וגוברת למפעלי תעשייה . ע...
אל הספר