פרק שישי 'הכל צריכין למרי חטיא': היכן ומתי?

התלמוד הבבלי הנו המקור המרכזי שפותח בפנינו צוהר לעולמם של חכמי בבל . מן התלמוד אנו למדים על מוסדות הלימוד של חכמי בבל , על תרבותם העשירה ועל החברה שפעלה בה . בפרק זה אעסוק בסיפור תלמודי על מינויים לראשות ישיבה , שמספק נדבך נוסף להבנת עולמם של חכמי התלמוד . סיפור מינויים של רבה ורב יוסף לראשות ישיבת פומבדיתא שימש לחוקרים מקור רב חשיבות הן בשחזור תולדותיה של הנהגת ישיבת פומבדיתא , הן בהבנת השוני בין תרבות הלימוד של אמוראי בבל לזו של חכמי ארץ ישראל . בספרות המחקרית נתפס הסיפור כעדות היסטורית לפרק מאלף בהחלפת השלטון בישיבת פומבדיתא ובדיווח נאמן על מחלוקת עקרונית שהתקיימה בין אמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל - מחלוקת בדבר המשקל היחסי של הבקיאות המופלגת מול הסברא החריפה . אולם אני מבקש להציע כי עיון בהתהוות הסיפור ובהשתלשלותו מלמד שהוא נוצר זמן רב לאחר ימי רבה ורב יוסף , ואינו מספק עדות נאמנה לתקופתם . העיון מגלה שהסיפור אמנם שופך אור על ההיסטוריוגרפיה של ישיבת פומבדיתא , אך לא על ההיסטוריה שלה . מעשה רבה ורב יוסף מופיע פעמיים בתלמוד , בבבלי הוריות יד ע " א ובבבלי ברכות סד ע " א . ישנם כמה הבדלי...  אל הספר