פרק שלישי 'אהב שלום ורודף שלום': על גרים, כוהנים ומה שביניהם

מזלזל במוצאם הנוכרי של שמעיה ואבטליון , ובתגובה משיב זוג החכמים שעדיפים מעשים טובים על פני ייחום משפחתי מכובד . שמעיה ואבטליון מצהירים במפורש שלמרות ייחוסם הנעלה של הכוהנים , כל עוד הם אינם הולכים בדרך אהרן ואינם עושים כמעשיו , הרי שכשלו במימוש ייעודם וייחוסם ריק מתוכן . יוצא שהפרשנות ההיסטורית נוצרה כאשר פתגמו של הלל התפרש לאור הניגוד המפורש בין בני אהרן ובין דרך אהרן , שמופיע בסיפור על מורי הלל , שמעיה ואבטליון . בעיני חוקרים רבים , סיפורם של שמעיה ואבטליון לא זו בלבד שהוא מאיר על הכוונה הסמויה של הלל שעומדת מאחורי פתגמו באבות , אלא הוא אף משמש אשנב יקר ערך לתוך האווירה הפולמוסית בארץ ישראל של שלהי ימי הבית השני . לשיטתם , סיפור העימות בין הכוהן הגדול לגדולי החכמים בדורו , שמעיה ואבטליון , משקף את המתח שהתקיים בין הכוהנים , שדגלו בזכות אבות ובסמכותם המסורתית , ובין החכמים , ששאבו את כוחם מחוכמתם וממומחיותם בפירוש התורה . יוצא שמעשה שמעיה ואבטליון ממלא שני תפקידים במחקר המודרני : הוא מספק את הרקע לפרשנות ההיסטורית של פתגמו של הלל , ושופך אור על המתיחות בין הכוהנים לחכמים בשלהי ימי הבי...  אל הספר