פרץ המספר הוא אשר כבש והקסים את קוראיו . שהרי למן סוף המאה הקודמת ועד ימינו נוהגים לראות בסיפוריו של פרץ את עיקר יצירתו ועליהם נוסדה ונבנתה דמותו המקובלת של הסופר . גם מבקרים רבים וחוקרי הספרות רואים בסיפור את ייחודו וגדולתו של פרץ . ממילא נדחקה יצירתו הדרמטית של פרץ לקרן זווית ולא זכתה לתשומת הלב הראויה לה בביקורת ובמחקר . זו גם אחת הסיבות שהתיאטרון היהודי , בעברית וביידיש גם יחד , מעלה את יצירותיו של פרץ לעתים רחוקות מאוד . הרי זה מעגל קסמים , שמן הדין לנסות ולפרוץ אותו . שלא בסיפוריו , שהקורא נזקק להם באופן בלתי אמצעי , נצטרפו בדרמות של פרץ ביטויים אמנותיים מורכבים מתחומים שונים , שרק התיאטרון מסוגל להוציאם מן הכוח אל הפועל . הצלחתה וערכה של הדרמה תלויים תמיד , ולעתים אף תלות מכרעת , בתיאטרון על כל אמצעי המבע המיוחדים לו . בלעדיהם לוקה ריקמת המלים של המחבר בחסר : המימוש התיאטרוני הוא הממלא את חסרונה של הדרמה מבחינת אפשרויות הביטוי החיוניות הטמונות בטקסט עצמו . ואם יפים הדברים לכל דרמה , הרי מחזותיו של פרץ תובעים מהקורא דימיון ויזואלי כה רב , שרק פירוש וגילום בימתי נאות יש בו כדי לגש...
אל הספר