החסידות ועסקי החכירות

חזקת היישוב וחרם היישוב , הם ומגמותיהם , היו קבועים ומעוצבים על ידי דורות בעלי מגמה עירונית מובהקת . הם נרשמו בתקנות הקהילות והארצות של פולין ליטא וועדיהן ' . לא כן הדבר בשטח החכירות של נכסי האצילים בפוליךליטא . עם עליית משקלן של חכירות נכסי האצילים בכלכלה היהודית בפולין ובליטא ניסו הוועדים להסדיר את התחרות גם בענף כלכלי זה על ידי 'דין חזקה . ' אולם אף בתקופת זוהרו של הוועד הליטאי לא נקבעו בדיני החזקה תקנות מפורשות וברורות . 1 על חזקת היישוב השווה מרדכי סימיאטיצקי , חזקת הקהילה בפולין , המשפט העברי , כרך ה ( תרצ , ( ז " עמ ' . 199-253 מלבד חרם היישוב ( שעיקר חשיבותו היה כמגן האינטרסים הכלכליים של יחידים המשתייכים לציבור ונושאים בעול הוצאותיו מפני זרים פטורים מחובות אלה , ( היה צורך בהסדרת היחסים בין הפעילים באותו ענף כלכלי עצמו אף בתוך תחומי הקהילה , כדי למנוע תחרות כלכלית לא הוגנת בקרב התושבים בעלי חזקת היישוב . ככל שייצגה ההנהגה כוחות שהיו בבחינת צד בענף כלכלי מסוים , או שחשיבות יתירה נודעה לענף מסוים בכלכלת המקום , כן נזקק הקהל לענייניו של ענף זה ותיקן תקנות המסדירות את פעילות העוסק...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי