תולדותיה של יהדות פולין אינן דלות בגזירות , פרעות , עלילות ושאר פורענויות . עד ימי השואה , הוערכו גזירות חמלניצקי כאסון הכבד ביותר בתולדות הציבור היהודי בגבולות ההיסטוריים של פולין . מאורעות השנים , 1648-1649 לפי הספירה הכללית , זכורות בתודעה היהודית כ ' גזירות ת " ח ות , ' ט " על פי הספירה היהודית , או כ ' גזירות חמיל , ' על שמו של הצורר באוקראינית , וכפי שנזכר תכופות שמו במקורות עבריים . האם גזירות אלה נחרתו כראוי במה שרגילים להגדיר 'הזיכרון הקולקטיבי ' של יהודי פולין למודי הסבל ? אם כן , מדוע ובאיזה אופן בא לידי ביטוי אותו זיכרון , ואיך נשמר שוב ושוב במשך דורות רבים ? אלו הן שאלות נוקבות , ובוודאי לא קל יהיה כאן להשיב עליהן באופן מפורט וממצה . על כן צריכים הדברים שלהלן להחשב כצעדים ניסיוניים בלבד לקראת סיכום של מכלול הבעיות של זכירת מסורות היסטוריות בקרב היהודים במזרח אירופה . הדגש יושם כאן על מקורות ומסורות הקשורים ביידיש , אשר נראה כי לא זכו עד עתה להערכה הראויה . ועד ד ' ארצות , הסמכות הגבוהה ביותר של האוטונומיה היהודית בפולין , גזר בתקנה משנת ת ( 1650 ) י " תענית ציבור ב ' כ' סי...
אל הספר