בבואו לגבש את תפיסת הלאומיות היהודית תוך התאמתה לחוויה הרב תרבותית של היהודי הצ ' כו גרמני הדובר שתי לשונות גם יחד , הציע ברגמן ליהודי זה מעין מסלול תודעה דיאלקטי , שתחילתו בהכרת התכנים של התרבות היהודית הייחודית ( התזה ) והמשכו בהיפתחות אל הסביבה הלא יהודית ואל תרבויותיה ( האנטיתזה ) עד להשלמה הדדית ולחילופי תרבות ( הסינתזה . ( לפי ברגמן , רק בתחנתו האחרונה של המסלול , בתחנת הסינתזה , מגיע היחיד היהודי לידי הגשמת עצמיותו כיהודי . כנגד מסלול מורכב זה עמד לרשותם של ציוני פראג מסלול מקוצר יותר בדרך לעיצוב זהותם העצמית , מסלול שהיה מפתה בפשטותו והפוך , תרתי משמע , ממסלולו של ברגמן , הן מבחינת סדר התחנות שבו והן באשר למטרתו האידאולוגית העקרונית כפי שהיא מתגלה ביעדו הסופי . על פי מסלול זה , שבו דבקו במובהק מתנגדיו של ברגמן מן "האחווה הלוחמת " " בריסיה , " היה על היהודים לאמץ את מושגי הגדרת הזהות העצמית מן התפיסות הלאומיות הלא יהודיות השכנות , להחילם על ההוויה היהודית , ולבסוף לגבש את הציונות כתפיסה אתנו לאומית בדלנית כדרכן של התפיסות הלאומיות הגרמנית והצ ' כית בבוהמיה בתקופה הנידונה . לעומת...
אל הספר