בנתחו את מושג ה '' גלות " ואת השלכותיו על דמיון האומה המודרנית העלה אחד מגדולי חוקרי הלאומיות , בנדיקט אנדרסון , את הסברה כי לא בכדי הנהיגו את התנועות הלאומיות במזרח אירופה ובמרכזה siecie-de-fin 2 צעירים דו לשוניים דווקא . לדידו , אינטלקטואלים דו לשוניים אלו , שידעו בבירור איזו מן השתיים היא שפת האם האמתית שלהם , חשו כי שפתם נמצאת כאילו ב " גלות , " ועל כן חתרו להתגבר על ה"היברידיות" שלהם עצמם . בהקשר זה מביא אנדרסון את הדוגמה של הצ ' כו גרמנים . לטענתו , ילד שרכש את השפה הצ ' כית בביתו , ולאחר מכן למד את השפה הגרמנית בבית הספר לצד תלמידים הדוברים גרמנית מבית , לא יכול היה שלא להרגיש כי הצ ' כית שלו נתונה כביכול ב"גלות , " ובייחוד אם ראה אותה כשפה זרה דרך הפריזמה של הגרמנית הנרכשת שלו ' . אם כיוון אנדרסון את דבריו אל המקרה של תומש מסריק , אפשר כמובן לחלוק על טענתו . כפי שראינו לעיל , אמו של מנהיג התנועה הלאומית הצ'כית דיברה גרמנית דווקא . סיפור ה " שיבה מן הגלות " של הילד הצ ' כי הוא אפוא פשטני מדי בכל הנוגע לשיקוף התמונה ההיסטורית המורכבת שעניינה ההתפתחות הלאומית של הצ ' כים הדו לשו...
אל הספר