הדרשות בכלל ואלה האיטלקיות בפרט מעוררות בשנים האחרונות עניין בקרב חוקרים אשר עוסקים בדרשה מנקודות מבט שונות : בלשנית , ספרותית , תיאולוגית , עממית , חברתית , ועוד ' . עם זאת , הגישה הפוליטית לגבי הדרשות , העומדת על תפקידו ודרכי פעולתו של הדרשן בערים האיטלקיות , נותרה פינה מוזנחת במחקר . במאמר זה ברצוני לדון בשאלה : כיצד דרים בכפיפה אחת הבטים ספרותיים ופוליטיים מגוונים באוסף דרשות לא ידוע של הדרשן הדומיניקני ג ' ובני דומיניצ ' י , שפעל בפירנצה בראשית המאה ה . 15 כללית ניתן לומר , שמצד אחד היתה הדרשה סוג ספרותי מסורתי שהתבסס על התיאולוגיה ועל החוק הכנסייתי , אולם מצד שני היא שימשה גם כמדריך לענייני השעה ולחיי היום יום . יתרה מכך , על רקע שינויים חברתיים ותרבותיים שחלו בפירנצה של ראשית הרנסנס , שימשה הדרשה אף ככלי פוליטי , שדרכו ביקש הדרשן להשתלב במציאות החדשה ולהשפיע עליה . הדרשן יצק תוכן אקטואלי במסגרת הקבועה הן על ידי שימוש בסיפורים עממיים הלקוחים מעולמם של המאזינים והן על ידי התייחסויות ישירות למציאות . כך הפכה הדרשה לאמצעי שכנוע בפי הדרשן , שניסה לנווט את חיי מאזיניו . הדרשה שידרה ב...
אל הספר