בספרות התלמודית מתקיימת מערכת קשרים מורכבת ונפתלת במיוחד בין עדות היסטורית בעלמא , ואף תיעוד היסטורי לשמו , מחד , לבין יצירה ספרותית חופשית , משוחררת מכבלי המציאות , מאידך . בדור האחרון אנו זוכים למחקר אינטנםיווי בשאלות אלו ולהבנה הולכת ומעמיקה של שתי הפנים הללו באגדה התלמודית . במסורות רבות נחשפים העיבוד והעיצוב הספרותי שלהן , ולצידם נחשפים פירורי מידע היסטוריים , המתאמתים ממקורות אחרים , ולעיתים אף מאמתים אותם . בכמה מאגדות חז"ל מתאפשרים לנו כעת זיהויים של אלמנטים היסטוריים ששימשו את מעצבי האגדה , ולצידם חשיפתם של מוטיבים ספרותיים ורעיוניים ששולבו בהן . אגרה אחת כואת היא האגדה על נירון קיסר בתלמוד הבבלי . נירון קלאודיום קיסר שלט ברומי בשנים 54-68 לספירה . שלטונו התאפיין בהשחתת מידות קיצונית של חצר הקיסרות , בהוצאות להורג רבות מספור , וברדיפות קשות אחר הקהילה הנוצרית הצעירה ברומא , עניין שעוד יוזכר בהמשך . בסופו של דבר מרדו בו חיילי המשמר הפרטוריאני בתמיכת הסנאט ונידון התאבד . נסיבות התאבדותו נותרו מעורפלות , ומיד לאחר מותו פשטו באימפריה ואף מחוצה לה שמועות על בריחתו כביכול מרומא . דמ...
אל הספר