אנשי ימי הביניים - נוצרים , מוסלמים ויהודים כאחד - סברו שהאישה כפופה לבעלה ו " נתונה תחת ידו . " החברה הפאודלית באירופה הנוצרית היתה מבוססת מבחינה עקרונית על התפיסה שאין שוויון בין בני האדם . החברה בנויה ממעמדות , והמעמד התחתון כפוף לזה שמעליו . בראש הסולם מצוי השליט , מתחתיו האצולה הכפופה לו 7 ומתחתיה מעמדות נמוכים יותר . האנשים שהשתייכו למעמדות הנמוכים היו כפופים למרותו של מי שניצב בהיררכיה החברתית בדרגה גבוהה יותר ונתפסו כמי שנתונים " תחת שבטו" . ( sub virga sui ) עצם ההזדקקות לטרמינולוגיה זו ( שבט ) מלמדת , שהזכות להכות אדם בידי מי שממונה עליו נתפסה בימי הביניים כתופעה מוצדקת ומקובלת . תמונה זו חוזרת גם בארצות האסלאם . האישה נתפסה בשתי החברות כנחותה וכנתונה תחת מרותו של בעלה , וכבר עמדנו על כך לעיל , בפרק הראשון . תפיסה זו מצויה גם במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים . אפילו חסידי אשכנז , שהיו רגישים לשאלת השוויון בין בני האדם בפרט ובין הברואים בכלל , ראו את האישה כנתונה תחת מרותו וסמכותו של בעלה - היא "מסורה בידו " ו"משרתת " שלו . בדיון בתדמית האישה , לעיל בפרק א , ראינו כי רבים מחכ...
אל הספר