השאלה העיקרית היא מהו הערך ההיסטורי של התיאורים שבכרוניקות הנזכרות ? האם עשו הנשים את המעשים המיוחסים להן והאם אמרו את אשר נמסר בשמן ? האם היתה בידי כותבי הכרוניקות במאה הי '' ב מסורת בעל פה או בכתב שתיעדה דברים אלה , או שמא הם פרי דמיונם של הכותבים ? החוקרים הרבו להתחבט בשאלה נכבדה זו והיא עודנה שנויה במחלוקת . אמנם , הכותב הזכיר פרטים הקשורים במשפחתה של רחל בת יצחק הנזכרת , כולל שמות בניה ובנותיה הקטנים , אך יש לייחס לכתיבתו מגמתיות 9 הברמן , שם , עמ י לח . הכותב , בדרכו המגמתית שלא להאריך בתיאור של יהודים הממירים לנצרות , לא קבע במפורש שנשים אלה היו נכונות לכתחילה להיטבל לנצרות , והדבר חוזר גם במקומות אחרים בכרוניקות על הגזירות בתתנ"ו . ואולם , מן התיאור כולו עולה שנשים אלה אכן הסכימו תחילה לקבל עליהן את האמונה הנוצרית . 10 הברמן , גזירות אשכנז וצרפת , עמי לג-לד . ברורה . היא באה לשרת מטרה דידקטית : לדרבן אחרים ללכת בדרך זו ולחקות את מעשי ההקרבה . יתר על כן , ניתן להוכיח בנקל שהוא נטל מוטיבים מספרות המדרש העוסקים בחורבנה של ירושלים ובשריפת בית המקדש ותיאר על פיהם את אשר אירע במגנצא ...
אל הספר