בתלמוד נחלקו חכמים אם אישה כשרה למול . רב אסר ור ' יוחנן התיר . על פי כללי הפסיקה שבתלמוד , כאשר נחלקו ר' יוחנן ורב נפסקה ההלכה כר ' יוחנן . בין הפוסקים בימי הביניים קיימות שלוש שיטות בסוגיה זו : ( א ) מתן הכשר לאישה למול ; ( ב ) מתן הכשר לאישה למול רק בדיעבד , בהעדר מוהל ; ( ג ) פסילת האישה מלמול כלל . כמעט כל חכמי גרמניה עד המאה הי"ג התירו לאישה לשמש כמוהלת . לעומתם , כמעט כל חכמי ספרד - ובהם גם הרי " ף והרמב - ם " התירו לאישה למול רק בהעדר גבר מוהל , כפי שפסק גם ספר "הלכות גדולות . " רוב חכמי צרפת הצפונית וחכמי פרובנס התירו לאישה למול , אך היו בהם גם כאלה שאסרו זאת . בין חכמי גרמניה שהתירו במפורש לאישה למול ניתן למנות חכמים מובהקים , כר ' אליעזר ממיץ בעל "ספר יראים , " ר ' שמחה משפירא ור ' יצחק בר ' משה מווינה בעל " אור זרוע . " למעשה , לא מצינו אף חכם אשכנזי מובהק עד המאה הי " ג שאסר זאת , למעט רבינו אשר בן יחיאל ( הרא , ( ש " שפעל בספרד . יעקב שפיגל בדק בפירוט את 76 עדות מפורשת לכך יש בדבריו הנזכרים של הראב " ד , המובאים אצל ליברמן , שם . 77 מיזליש , שירת הרוקח , עמ' . 232-226 78 ...
אל הספר