פרק ראשון תדמית האישה: שותף או "אחר"?

" נשים עם בפני עצמן הן " איננה מליצת לשון בלבד . גברים רבים בימי הביניים , יהודים , נוצרים ומוסלמים , ראו את האישה כיצור שונה , נחות מהם ובעל תכונות אופי שונות משלהם . סיוע לתפיסתם יכלו למצוא בכתבי הקודש , שבימי הביניים ניתן להם משקל רב ביותר , בהשקפות פילוסופיות ואפילו בתיאוריות רפואיות . ראייה זו השתלבה בתפיסה הכוללת של אנשי ימי הביניים , ששללה את השוויון בין בני האדם . יש מיוחסים ויש מיוחסים יותר , הראויים לזכויות יתר . זהו המבנה החברתי שעליו הושתת המשטר הפאודלי . החלוקה למעמדות נתפסה לא רק כטובה וכמועילה לחברה , אלא גם כצודקת וכראויה בעיני האל . לתפיסה זו היו שותפים חכמים והוגי דעות , והיא השפיעה רבות על מעמד האישה , כולל האישה היהודיה , בימי הביניים . מעמדה של האישה היהודיה בחברה ובמשפחה והיחס אליה נקבעו , כאמור בהקדמה , על פי שלושה גורמים עיקריים : המורשת המקראית והתלמודית , היחס אל האישה בחברה הנוצרית והמוסלמית שבתוכה חיו ופעלו היהודים , וחלקה של האישה בפרנסת המשפחה ובניהול ענייני הבית . שני הגורמים הראשונים היו לעתים קרובות לרועץ לאישה , השלישי - לברכה לה . אמנם , במדרש ובתלמ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי