מות דוד

. I אקספוזיציה בערוב ימיו ביקש דוד המלך מהקב״ה להודיעו כמה זמן נותר לו לחיות ובאיזה יום בשבוע ימות . נאות הקב״ה לגלות לו פרט אחד בלבד : הוא ימות בשבת . ביקש דוד לדחות את יום מותו , אך הקב״ה סירב לפי שהגיע עידן מלכותו של שלמה ו״אין מלכות אחת נוגעת בחברתה כמלוא נימה״ . אמצעי אחד נותר לדוד כדי לדחות את יום מותו והוא לימוד תורה , וכך נהג בכל שבת ללמוד במשך כל היום כולו כדי להפר את גזרת מותו . בהגיע השבת היעודה לא היה מלאך המוות יכול ליטול את נשמתו של דוד שהגה בתורה . נקט המלאך תחבולה : נענע את אילנות הגן שמאחורי הבית על מנת שהרשרוש יסיח את דעת המלך מן הלימוד . טיפס דוד על סולם על מנת לברר מהו מקור הרעש . נשמטה שליבה מתחת רגלו , והוא נפל ומת . הייתה גופת דוד מוטלת בחמה , ולא ניתן לקבור אותה בגלל איסור טלטול בשבת . נועץ שלמה בחכמים וביקש לדעת מה ניתן לעשות כדי לשמור על כבוד המלך המת , והם הורו לו להניח על הגופה דבר המותר בטלטול בשבת , כגון כיכר לחם או תינוק , ואגב העתקתם יוכל להעביר את גופת המלך למקום מוצל . הוסיף שלמה ושאל אם מותר לו לטלטל מזון על מנת להאכיל בשבת את כלביו הרעבים , אשר עלולי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן